הנחת היסוד המקובלת היא שמשחק טניס פירושו לעשות נקודות, לסיים כדורים בווינרים. אך עיקבו אחר משחק הטניס - בטלוויזיה/ יוטיוב ומיד תגלו כי אחוז החבטות המסיימות, אותן חבטות שלא מאפשרות החזרת כדורים, נמצא במיעוט.
כך למעשה, יש לצפות לשגיאות של היריב כדי לנצח. מצב זה נכון גם ברמות הגבוהות ביותר.
מסקנה - הימנע משגיאות. במילים אחרות שאף לביטחון מרבי בפעולותיך.
אך בכך לא תמה הדרך, אם לא תקשה על יריבך, סיכויי השגיאות שלו יקטנו, מה עוד שהוא עלול להקשות עלייך.
לכן עלייך לתכנן סיכונים מחושבים, חבטות מכוונות היטב לצדדים, עומקים אשר יקשו עליו את ההחזרה.
לצורך ביצועים אלה עלייך לשפר את רמת הדיוק שלך ואת יכולת הגיוון שלך - כדי להעמיד את יריבך במצבי לחץ.
עלייך לשלוט בסוגי החבטות השונות - סוגי סיבוביות שונות, דרופ, וולי וכן לפתח מהירויות חבטה שלא תפגענה בביטחון, לאור רמת הסיכון הגוברת. הדברים חשובים בעיקר כשמגיעים לאותם רגעים קריטיים במשחק.
אם כן, ניתן לסכם את את סדר הדברים בצורה הבאה:
- ביטחון.
- דיוק.
- מהירות.
- גיוון.
נעשה פסק זמן בהבנה הטקטית, כדי להבין טכנית מהם הגורמים העיקריים שיאפשרו לנו ביצועים אלה.
כדי להבטיח הצלחה של חבטה, יש להבין כי לכל כיוון קיימת רק נקודת פגישה אחת.
הכדור נשאר במגע עם פני המחבט רק כ-4 אלפיות השניה, לכן התכנון חייב להיות לפני החבטה. כדי להשיג אזור חבטה יעיל ואופטימלי, יש להעביר משקל גוף קדימה.
אזור החבטה זהה כמעט לחלוטין אצל שחקני הצמרת, אך קטעי הנפת המחבט לאחור והמשך התנועה לאחר החבטה שונים משחקן לשחקן, והם מבטאים בעצם את מה שנהוג לקרוא בשם "סיגנון אישי".
 |
| ג'סטין הנין |
 |
| רוג'ר פדרר |
כתבה זו הינה תמצית קטנה ממערכי השיעורים הנלמדים באימון,
צור קשר לאימון טניס עוד היום ותהנה מאימונים אפקטיביים ומהנים ברמה אחרת!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה